On global warming (in Hebrew)

התחממות גלובלית, מי יודע מדוע וכמה?

מאת פרופ' ניר שביב

בשנה האחרונה התפרסם הדו"ח המדעי של ה- IPCC, הארגון שהוקם ע"י האו"ם לחקור את נושא ההתחממות הגלובלית. הדו"ח מציין שכמות הפחמן הדו-חמצני באוויר עלתה במאה העשרים בכ-30%, ושהטמפרטורה הגלובלית עלתה בכשש עשיריות המעלה. התקציר אף מעריך בכ-10% בלבד את הסיכוי שעלית הטמפרטורה ועלית כמות דו-תחמוצת הפחמן אינן קשורות זו בזו.

לראיות מביאים אותם מדענים מספר רב של עדויות: קרחונים נמסים, עליה במפלס פני הים, התחממות הקטבים, ירידת במשרעת הטמפרטורה היומית, ועוד. אולם עד כמה שהדבר ישמע מפתיע, פני הדברים רחוקים מאד מלהיות כפי שהם מוצגים לנו בעיתונות. הנה כמה עובדות מעניינות.

ראשית, אין עדות אחת, אין אף "טביעת אצבע", היכולה לקשר בין ההתחממות שנמדדה לבין פעולת בני האדם. כל העדויות הן עדויות להתחממות, לא למקור ההתחממות. לדוגמא, כל גורם הגורם להתחממות כדור הארץ יגדיל גם את כמות אדי המים באטמוספירה. אדי המים הינם מסוע החום העיקרי שמחממם את הקטבים על-ידי הבאת החום מהאיזורים המשווניים, כך שהקטבים תמיד מתחממים בשיעור העולה על חימומם של האזורים המשווניים. דהיינו, אין דו-תחמוצת הפחמן הגורם היחיד שיכול להסביר תופעה זו כמו שאין הוא הגורם היחיד שיכול להסביר את התופעות האחרות הנצפות במקביל להתחממות הגלובלית, ולכן קיום התופעות אינו מוכיח מהו מקור החימום.

שנית, מסתבר שאין מדע האקלים יכול לכמת בצורה מניחה את הדעת את השפעת האנושות על האקלים במאה העשרים. לפי טיוטת דו"ח ה-IPCC, שהופצה בשנה שעברה בין כותבי המחברים הרבים, ישנו אף סיכוי של כ 5% שבני האדם אחראיים לקירור ולא לחימום! (הגרף הרלוונטי הוצא מן הדו"ח הסופי מסיבות אלו ואחרות...). אומנם סיכוי קטן, אך הוא מצביע על חוסר הוודאות הגדול בהבנת תרומת האדם לשינויים במאזן האנרגיה הגלובלי. התרומה העיקרית לחוסר הוודאות נובעת מאי הבנת השפעת זיהום האוויר על תכונות העננים, השפעה הגורמת לקירור כדו"א.

שלישית, המודלים הממוחשבים, בהם משתמשים לחזות את רגישות אקלים כדו"א, אינם מסוגלים להעריך את רגישות אקלים כדו"א לשינויים במאזן האנרגיה. רגישות זו קובעת למשל, בכמה הייתה אמורה היתה הטמפרטורה לעלות במאה העשרים כתוצאה מהשינויים בהרכב האטמוספרה להם אחראית האנושות. ידיעת הרגישות נדרשת גם כדי לנבא את העלייה העתידית בטמפרטורה כתוצאה משינויים שונים. בעוד שמודל אחד מנבא כי הכפלת כמות הפחמן הדו-חמצני במאה השנים הקרובות תעלה את הטמפרטורה הגלובלית בכמעלה וחצי, מודל שני מנבא עליה אפוקליפטית של יותר מחמש מעלות. דהיינו, מודלי האקלים אינם נמצאים במצב בו הם יכולים לענות על שאלת הטריליון דולר, בכמה תעלה הטמפרטורה בעתיד?

לכן אין ביכולתנו כיום לנבא את התרומה האנושית לעלית הטמפרטורה במאה העשרים, או להוכיח שהעלייה נבעה מגזי חממה.

מדוע אם כן מיחסים את העלייה להשפעת האנושות?

העדות המרשיעה כביכול היחידה היא למעשה ראיה נסיבתית. מודדים עליה בטמפרטורה ומודדים עליה בכמות גז החממה דו תחמוצת הפחמן, עליה שהאנושות יכלה היתה לגרום. בהנחה שאין גורם אחר שיכול להסביר את העלייה, עלייה זו היא בהכרח כתוצאה מהשפעת בני האדם. קו הגיוני זה אכן יכול היה להרשיע את האנושות אילולי העובדה שישנו גורם אחר שיכול להסביר חלק ניכר משינוי האקלים.

עדויות רבות מראות כי פעילות השמש אחראית לחלק הארי של השינויים האקלימיים על סקלה של עשרות עד אלפי שנים ויתכן אף יותר. באלף השנים אחרונות, היו תקופות קרות יותר מהיום, כמו "תקופת הקרח הקטנה" בשלהי המאה ה17-, בה הטמפרטורה הגלובלית היתה נמוכה ביותר ממעלה מהטמפרטורה היום, והיו תקופות חמות בדומה להיום, כמו בשלהי ימי הבניים, עת בה הויקינגים יכלו להקיף את גרינלנד, ומפלס האוקינוסים היה גבוה בחצי מטר מגובהו היום. שינויים אלה מתרחשים בתיאום מפליא עם השינויים בפעילות של השמש.

השמש אינה כדור גז לוהט שפעילותו קבועה. נהפוך הוא, השמש סוערת וגועשת, בדומה לכל הכוכבים הדומים לה. השמש מוציאה מקרבה רוח לוהטת המגיעה אל כדור הארץ ועוטפת אותו באופן קבוע. כשהשמש פעילה וסוערת יותר, חם יותר על כדו"א. עוצמת פעילות השמש משתנית כל הזמן בדומה לאקלים כדור הארץ. לאור העובדה שהשמש נמצאת במצב הפעילות הגבוה ביותר באלף השנים האחרונות, לא מפליא שהטמפרטורה על כדור הארץ היא הגבוהה ביותר. יתרה מכך, העובדה שפעילות השמש לא עלתה באופן רצוף מסבירה גם מדוע היתה ירידה בטמפרטורת כדור הארץ בין שנות ה- 40 לשנות ה- 70, ירידה שמתאימה לירידה מקבילה בפעילות השמש.

לאחרונה הצטברו עדויות המסבירות כיצד פעילות השמש משפיעה על האקלים. התיאוריה המובילה היא שהשמש עושה זאת באופן עקיף על-ידי שינוי כמות המטען באטמוספרה, ומטען זה משפיע על תכונות העננים, בעיקר באזורים נקיים שמעל אוקינוסים. התיאוריה מסתמכת על צרור ראיות, כולל תוצאות ניסויי מעבדה, שמצביעות כולן באותו הכיוון. נציין בזהירות מירבית שהתיאוריה נמצאת בשלבי האישוש האחרונים, אולם מאמיני ההתחממות הגלובלית האנושית מבטלים בהינף יד את האפשרות שלשמש השפעה ממשית על האקלים. להיפך, הם מנסים בכל כוחם לגמד את השפעת השמש, וכל זאת מדוע? לו היה גורם שיכול היה להסביר את ההתחממות במאה העשרים או לפחות חלק ניכר ממנה, הראיה הנסיבתית לכך שההתחממות היא אכן מעשה ידי אדם היתה מאבדת את תקפותה.

למיטב הבנתי, הבנה שהתקבלה ממחקר מעמיק בו נבחנה התנהגות כדור הארץ בעבר הקרוב והרחוק, חלק ניכר מההתחממות במאה העשרים היא מעשה ידי השמש ואילו ההתחממות עד שנת 2100 כתוצאה מהפעילות האנושית תהיה לכל היותר כמעלה.

למרות טענותיי, אין אני חושב שאין מדעני האקלים רציניים ושאין מחקר מדעי רציני, נהפוך הוא. אולם השרלטנות של מספר מחפשי סנסציות גדלה מעבר לכל פרופורציה, ונוצר מצב שבעיה מדעית חשובה ביותר התגלגלה לה ככדור שלג והפכה לחלוטין לבעיה פוליטית מפלצתית עד כדי כך הדבר שמי שאינו מסכים עם הזרם המרכזי כביכול מסווג כחותר אנטי-חברתי ואנטי-סביבתי. לדוגמא, רק לאחרונה השוותה, הכתבת אלן גודמן, מהעיתון בוסטון גלוב, את מכחישי ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם למכחישי השואה. כיצד יכולה כתבת ללא השכלה בפיסיקה וללא כל שכן באקלים או חקר השמש, לחרוץ מסקנות בצורה כה החלטית? זה מעבר למדע, זו עבודת אלילים חדשה.

לסיום, העובדה שלא נשרוף עצמנו לדעת, אינה סיבה שלא להשתמש בחוכמה במשאבי הטבע המוגבלים או שלא נעשה מאמץ לשמור על הטבע היחיד שיש לנו. אין אנו רוצים להישאר ללא נפט, הנפט הוא משאב מתכלה וכמו כל משאב מתכלה אחר, יש לצמצם את השימוש בו. כמו כן לא נרצה לחנוק את עצמנו מזיהום אוויר, או להיות תלויים בגחמתם של מנהיגי מדינות הנפט. יש לכן סיבות רבות נכונות וטובות מדוע רצוי לעבור לטכנולוגיות אנרגיה חלופיות ונקיות, אולם יש לעשות זאת מהסיבות הנכונות ולא מהסיבות הלא נכונות. יש לפעול בצורה רציונאלית ולא אמוציונאלית, ויפה שעה אחת קודם. ולמדענים, יש לבחון כל עובדה באובייקטיביות. אם יתברר חלילה, שקהילה שלמה נשבתה באמונה, ללא הוכחה מדעית כשהיא מולכת שולל ע"י המדענים, הפגיעה במוניטין של המדע עשויה להיות אנושה והשימוש בדלקים קונבנציונאליים, מתכלים ומזהמים רק יגבר.

ניתן למצוא חומר נוסף באתר זה. למשל כאן.